<h1>שבלי הלקט הקצר דין אסור ביצים סימן ג'</h1>
<h2>דף סד.</h2>
מצאתי בתשובת הגאונים ז"ל, עד מתי ישהו הביצים תחת התרנגולת ויאסרו באכילה משום שיקוץ, עד שלשה ימים מותרין. מכאן ואילך אסורין. ביצים שנתבשלו ביחד, ונמצא אפרוח באחד מהם כולן אסורות, וכמו כן הקדרה אסורה לבשל בה וכן פסק רבנו שלמה ז"ל. ביצה שנמצא בה אפרוח, או שנמצא דם בחלבון שלה או בחלמון, ולא בקשר שלה, אסורה היא, כדאמרינן בפרק אלו טרפות [ס"ד ע"ב]. ואם נתבשלה בקדרה עם שאר ביצים, ביצה עצמה נעשית נבלה, ואוסרת כל הביצים כלן, מפני המים והלחלוחית של איסור שפולט ממנה, ואם יש שם מים הרבה משערין אותה בששים במים ובכלי שנתבשלו בו, כדאמרינן בהעור והרוטב, וכל השאר מותר, דקי"ל מין במינו ודבר אחר, סלק את מינו כמי שאינו והשאר רבה עליו ומבטלו. והרב אלפס פסק בפרק גיד הנשה, ביצה בששים והיא, אסורה, ובששים ואחת והיא, מותרת. והני מילי, דאית בה אפרוח, אבל ביצה של עוף טמא שנתבשלה עם ביצים טהורות אינה אוסרת, ואינה צריכה שיעור, דקי"ל, דמיא דביעי ולא כלום. ולגאון אחר מצאתי, ביצים שנתבשלו, ונמצא באחת מהם אפרוח, או דם, אם יש שם ס"א אסורות, ס"ב מותרות. ואמר לן ר', אם יש שם אפרוח, אע"ג דאין קליפתה של ביצה נבקעת, אלא שלמה, אפילו הכי אם הוא פחות מששים אסורין. ההיא ביצה יחומה דאית בה אפרוח, ולא היתה מבוקעת, שנתבשלה עם שאר ביצים טובים, וקיימים בקדרה אחת, ונטלו קצת אותם ביצים טובים, והפרירן פירורין למלאות התרנגולת עם שאר ביצים חיים, כמו שנוהגין בני אדם למלאות התרנגולת, וקצת ביצים מבושלים שנתבשלה ביניהם ביצה יחומה הניחו למאכל כשהם מבושלין, ונתבשלה אותה תרנגולת מלאה שמלאוה מאותם ביצים טובים בקדרה אחרת, ולא בקדרה שנתבשלה שם עם הביצים, ושאלתי לר' על אותה תרנגולת ועל אותם ביצים שנשתיירו אם מותרין באכילה אם לאו. והשיב, על התרנגולת לשער בס' כנגד ביצים מבושלים שפיררו בה בין בקיפה בין בתרנגולת, הואיל ונתבשלו עם הביצה יחומה, ולא היה בהם שיעור ס' נעשו כלם כחתיכה של נבלה, ולהכי משערינן בס' כנגדן הואיל ונתבשלה בקדרה אחרת, אבל על אותם ביצים שנשארו, כיון שלא היו כשיעור ששים כנגד ביצה יחומה אסורין לאכול, והקדרה שבשלו בה הביצים טעונה שבירה. מצאתי בפרק אלו טרפות [ס"ד ע"א], דאיכא דעורב דדמי לדיונה, השתא לא ידעינן מה היא, מה לי עוף טהור מה לי עוף סתם, דלעולם מצי לאישתמוטי ולמימר על ביצי עורב דביצי יונה נינהו. ומורי אמר, דלאו דומין ממש קאמר, אלא דדמו במקצת לבני יונה, ועל זה אנו סומכין עתה שלוקחין ביצים מן הגוים, אע"פ שאינן אומרים של עוף פלוני טהור הוא, דהא במסקנא לבתר דשקיל וטרי לא מצא התנא איסור אלא דווקא בביצי יונה, משום דדמו לביצי עורב, אבל ביצים טהורים שאין להם דומה ליכא למיחש למידי. [שבלי הלקט דין אסור ביצים סימן ג']. מצאתי בתשובת הגאונים עד מתי ישהו הביצים תחת התרנגולת ויאסרו באכילה משום שיקוץ, עד ג' ימים, מכאן ואילך אסורים. ביצים שנתבשלו ביחד, ונמצא אפרוח באחד מהן כולן אסורות וכמו כן הקדרה אסורה לבשל בה וכן פסק רש"י ז"ל. ביצה שנמצא בה אפרוח או שנמצא דם בחלבון ר"ל גלודה בלע"ז, או בחלמון ר"ל גליד בלע"ז ולא בקשר שלה אסורה, כדאמרינן באלו טריפות. ואם נתבשלה בקדרה עם שאר ביצים, הביצה עצמה נעשית נבלה ואוסרת כל הביצים כולם מפני המים והלחלוחית של איסור שפולט ממנה, ואם יש שם מים הרבה משערין אותם בששים במים ובכלי שנתבשלו בו, כדאמרינן בהעור והרוטב וכל השאר מותר, כדקיימא לן, מין במינו ודבר אחר, סלק את מינו כמו שאינו והשאר רבה עליו ומבטלו. ורב אלפס פסק בפ' גיד הנשה, ביצה בששים והיא אסורה, בששים ואחת והיא מותרת, והני מילי דאית ביה אפרוח, אבל ביצה של עוף טמא שנתבשלה עם ביצים טהורות אינה אוסרת ואינה צריכה שיעור, דקימא לן, דמייא דביעי לאו כלום. ובספר גאון אחד מצאתי, ביצים שנתבשלו ונמצא באחת מהן אפרוח או דם אם יש שם ס"א אסורות, ס"ב מותרות. ואמר לן ר' אם יש שם אפרוח אע"ג דאין קלפתה של ביצה נבקעת אלא שלימה אם היא פחות מס' אסורין. מעשה, ביצה יחומה דאית בה אפרוח ולא היתה מבוקעת, שנתבשלה עם שאר ביצים טובים, וקימים בקדירה אחת, ונטלו קצת מאותן ביצים טובים, והפרירו אותם פירורים למלאות התרנגולת, וקצת מן הביצים מבושלים עם ביצה יחומה הניחו למאכל כשהן מתבשלים. ונתבשלה אותה תרנגולת מלאה שמלאוה מאותם ביצים טובים בקדירה אחרת, ולא בקדירה שנתבשלו הביצים, שאלו לר' על אותה תרנגולת ועל אותן ביצים שנשתיירו אם מותרין באכילה אם לאו. והשיב, על התרנגולת לשער בששים כנגד ביצים מבושלים שפררו בה בין בקיפה בין בתרנגולת, הואיל ונתבשלו עם ביצה יחומה ולא היה בהן שעור ששים נעשו כולם כחתיכה של נבילה, ולהם משערין בששים הואיל ונתבשלה בקדירה אחרת. אבל על אותן ביצים שנשארו, כיון שלא היו כשיעור ס' נגד ביצה יחומה אסורין לאכול, והקדירה שבשלו בה הביצים טעונה שבירה.
<h2>דף צח.</h2>
מצאתי בתשובת הגאונים ז"ל, עד מתי ישהו הביצים תחת התרנגולת ויאסרו באכילה משום שיקוץ, עד שלשה ימים מותרין. מכאן ואילך אסורין. ביצים שנתבשלו ביחד, ונמצא אפרוח באחד מהם כולן אסורות, וכמו כן הקדרה אסורה לבשל בה וכן פסק רבנו שלמה ז"ל. ביצה שנמצא בה אפרוח, או שנמצא דם בחלבון שלה או בחלמון, ולא בקשר שלה, אסורה היא, כדאמרינן בפרק אלו טרפות [ס"ד ע"ב]. ואם נתבשלה בקדרה עם שאר ביצים, ביצה עצמה נעשית נבלה, ואוסרת כל הביצים כלן, מפני המים והלחלוחית של איסור שפולט ממנה, ואם יש שם מים הרבה משערין אותה בששים במים ובכלי שנתבשלו בו, כדאמרינן בהעור והרוטב, וכל השאר מותר, דקי"ל מין במינו ודבר אחר, סלק את מינו כמי שאינו והשאר רבה עליו ומבטלו. והרב אלפס פסק בפרק גיד הנשה, ביצה בששים והיא, אסורה, ובששים ואחת והיא, מותרת. והני מילי, דאית בה אפרוח, אבל ביצה של עוף טמא שנתבשלה עם ביצים טהורות אינה אוסרת, ואינה צריכה שיעור, דקי"ל, דמיא דביעי ולא כלום. ולגאון אחר מצאתי, ביצים שנתבשלו, ונמצא באחת מהם אפרוח, או דם, אם יש שם ס"א אסורות, ס"ב מותרות. ואמר לן ר', אם יש שם אפרוח, אע"ג דאין קליפתה של ביצה נבקעת, אלא שלמה, אפילו הכי אם הוא פחות מששים אסורין. ההיא ביצה יחומה דאית בה אפרוח, ולא היתה מבוקעת, שנתבשלה עם שאר ביצים טובים, וקיימים בקדרה אחת, ונטלו קצת אותם ביצים טובים, והפרירן פירורין למלאות התרנגולת עם שאר ביצים חיים, כמו שנוהגין בני אדם למלאות התרנגולת, וקצת ביצים מבושלים שנתבשלה ביניהם ביצה יחומה הניחו למאכל כשהם מבושלין, ונתבשלה אותה תרנגולת מלאה שמלאוה מאותם ביצים טובים בקדרה אחרת, ולא בקדרה שנתבשלה שם עם הביצים, ושאלתי לר' על אותה תרנגולת ועל אותם ביצים שנשתיירו אם מותרין באכילה אם לאו. והשיב, על התרנגולת לשער בס' כנגד ביצים מבושלים שפיררו בה בין בקיפה בין בתרנגולת, הואיל ונתבשלו עם הביצה יחומה, ולא היה בהם שיעור ס' נעשו כלם כחתיכה של נבלה, ולהכי משערינן בס' כנגדן הואיל ונתבשלה בקדרה אחרת, אבל על אותם ביצים שנשארו, כיון שלא היו כשיעור ששים כנגד ביצה יחומה אסורין לאכול, והקדרה שבשלו בה הביצים טעונה שבירה. מצאתי בפרק אלו טרפות [ס"ד ע"א], דאיכא דעורב דדמי לדיונה, השתא לא ידעינן מה היא, מה לי עוף טהור מה לי עוף סתם, דלעולם מצי לאישתמוטי ולמימר על ביצי עורב דביצי יונה נינהו. ומורי אמר, דלאו דומין ממש קאמר, אלא דדמו במקצת לבני יונה, ועל זה אנו סומכין עתה שלוקחין ביצים מן הגוים, אע"פ שאינן אומרים של עוף פלוני טהור הוא, דהא במסקנא לבתר דשקיל וטרי לא מצא התנא איסור אלא דווקא בביצי יונה, משום דדמו לביצי עורב, אבל ביצים טהורים שאין להם דומה ליכא למיחש למידי. [שבלי הלקט דין אסור ביצים סימן ג']. מצאתי בתשובת הגאונים עד מתי ישהו הביצים תחת התרנגולת ויאסרו באכילה משום שיקוץ, עד ג' ימים, מכאן ואילך אסורים. ביצים שנתבשלו ביחד, ונמצא אפרוח באחד מהן כולן אסורות וכמו כן הקדרה אסורה לבשל בה וכן פסק רש"י ז"ל. ביצה שנמצא בה אפרוח או שנמצא דם בחלבון ר"ל גלודה בלע"ז, או בחלמון ר"ל גליד בלע"ז ולא בקשר שלה אסורה, כדאמרינן באלו טריפות. ואם נתבשלה בקדרה עם שאר ביצים, הביצה עצמה נעשית נבלה ואוסרת כל הביצים כולם מפני המים והלחלוחית של איסור שפולט ממנה, ואם יש שם מים הרבה משערין אותם בששים במים ובכלי שנתבשלו בו, כדאמרינן בהעור והרוטב וכל השאר מותר, כדקיימא לן, מין במינו ודבר אחר, סלק את מינו כמו שאינו והשאר רבה עליו ומבטלו. ורב אלפס פסק בפ' גיד הנשה, ביצה בששים והיא אסורה, בששים ואחת והיא מותרת, והני מילי דאית ביה אפרוח, אבל ביצה של עוף טמא שנתבשלה עם ביצים טהורות אינה אוסרת ואינה צריכה שיעור, דקימא לן, דמייא דביעי לאו כלום. ובספר גאון אחד מצאתי, ביצים שנתבשלו ונמצא באחת מהן אפרוח או דם אם יש שם ס"א אסורות, ס"ב מותרות. ואמר לן ר' אם יש שם אפרוח אע"ג דאין קלפתה של ביצה נבקעת אלא שלימה אם היא פחות מס' אסורין. מעשה, ביצה יחומה דאית בה אפרוח ולא היתה מבוקעת, שנתבשלה עם שאר ביצים טובים, וקימים בקדירה אחת, ונטלו קצת מאותן ביצים טובים, והפרירו אותם פירורים למלאות התרנגולת, וקצת מן הביצים מבושלים עם ביצה יחומה הניחו למאכל כשהן מתבשלים. ונתבשלה אותה תרנגולת מלאה שמלאוה מאותם ביצים טובים בקדירה אחרת, ולא בקדירה שנתבשלו הביצים, שאלו לר' על אותה תרנגולת ועל אותן ביצים שנשתיירו אם מותרין באכילה אם לאו. והשיב, על התרנגולת לשער בששים כנגד ביצים מבושלים שפררו בה בין בקיפה בין בתרנגולת, הואיל ונתבשלו עם ביצה יחומה ולא היה בהן שעור ששים נעשו כולם כחתיכה של נבילה, ולהם משערין בששים הואיל ונתבשלה בקדירה אחרת. אבל על אותן ביצים שנשארו, כיון שלא היו כשיעור ס' נגד ביצה יחומה אסורין לאכול, והקדירה שבשלו בה הביצים טעונה שבירה.
